אוסגיליאת (עיר)

אוֹסְגִילִיאַת היא עיר בדויה בארץ התיכונה בלגנדריום של ג'ון רונלד רעואל טולקין. העיר כיהנה כבירתה הראשונה של גונדור. שם העיר גזור משפת הסינדארין - בה משמעותו "כיפת הכוכבים" או "מעוז הכוכבים", על שם המבנה החשוב בעיר אשר אכלס את הפלנטיר 

חורבות העיר לאחר השתלטות האורקים
כפי שתואר בסרטי טריילוגיית שר הטבעות

העיר הוקמה על ידי אלנדיל ובניו לקראת תום העידן השני על גדות נהר אנדואין. היא ישבה בין מינאס טיריתלמינאס איתיל. בין הגדות חיבר גשר אבן גדול, ומספר גשרים פחותים. לאורך מפגש הנהר עם העיר שכנו מתקני נחיתה עבור ספינות - מעין נמל.

בעוד שאלנדיל משל בממלכת ארנור, איסילדור ואנאריון משלו יחד בגונדור, עם אוסגיליאת כבירתם. סאורוןשנחשב למת עקב שקיעת נומנור (אליה נלקח כשבוי של המלך אר-פאראזון), שב לארץ התיכונה, ובשנת 3429 פלש לגונדור. התקפתו נבלמה באוסגיליאת על ידי אנאריון, אולם מינאס איתיל נפלה לידי הנאזגול. סוף התוקפנות ממורדור בעת ההיא באה לאחר תבוסת סאורון לברית האחרונה, ומינאס איתיל חזרה לידי גונדור.

בתחילת העידן השלישי המשיכה לשמש העיר כבירת גונדור, תחת מלכי בית אנאריון, אולם תלאות מלחמת האחים אשר כללו את אובדן הפאלאנטיר והעברת הבירה לפלרגיר בידי המורדים ל־10 שנים החלישו את אוסגיליאת. כמאה ותשעים שנה מאוחר יותר, מגפת 1636‏^[1] המיטה מכה קשה לעיר וכעבור ארבע שנים עבר מושב המלך למינאס אנור. בשנת 1980‏^[1] שב המלך-המכשף מאנגמר למורדור, אחר תבוסת אנגמר. ב-2002‏^[1] שם המלך־המכשף מצור למינאס איתיל, וכבשה בשם סאורון. שם העיר הוסב למינאס מורגול, ובתגובה הוסב שמה של מינאס אנור למינאס טירית.

פלישת האורקים של שנת 2475‏^[1] לעיר נהדפה על ידי בורומיר הראשון, אולם העיר נתרוקנה סופית מיושביה והפכה לעיי חורבות. כעבור חמש־מאות ועשר שנים בהן החליפה העיר ידיים, הוצב בה חיל־מצב מטעם הסוכן דנתור השני. סאורון תקף את העיר , אך הוא נטש את ההתקפה שהייתה הסחה לטובת יציאתם של הנאזגול למרדף אחרי פרודו באגינס. התקפה מאוחרת יותר של סאורון הצליחה לשבור את חיל־המצב בראשות פאראמיר, בן דנתור.

אחרי השמדת סאורון והטבעת האחת שוקמה העיר, אך לעולם לא הגיעה לעושרה העתיק.

בסרטו של פיטר ג'קסון, "שר הטבעות: שני הצריחים", פאראמיר לוקח את פרודו באגינס, סאם גמג'י וגולום לאוסגיליאת, שם הם צופים בקרב. סצנה זו נכתבה במיוחד בשביל הסרט ואינה מופיעה בספר המקורי.